- חמוש בשלושה עיתונאים ערבים שילוו אותו לטובת סיקור האירוע המתגרה, חבר הכנסת אחמד טיבי, שוב נחת בשבוע שעבר בביירות, בירת לבנון, זאת אחרי שכבר נחקר פעם באותו ענין. אני אחזור על זה. חבר כנסת. ישראלי. מבקר במדינה עוינת. לבנון. בניגוד לחוק. אה, אבל זה לא הכל! הוא גם אמר ל-ynet:
"הימין מת לראות אותנו מחוץ לכנסת באמצעות חוקים פשיסטיים. זו הייתה בסך הכל חניית ביניים למשך שעה. ביקרתי בלבנון ואוסיף לבקר בה בעתיד."
מדהים. חבר כנסת שמפר את החוק, לא נענש על זה פעם אחת (היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט בזמנו לא להעמידו לדין משום שהעלה הסברים סבירים בעיניו בתקשורת!), מוסיף לעשות כן שוב, ועוד מתחסד אחר כך כאילו הוא שה תמים וזכותו לנהוג כרצונו.
- חבר בבית הנבחרים, איש ציבור ונבחר של העם, אדם האמור לשמש דוגמה, מפר את החוק, מרגיש שהוא מעל לחוק (עושה זאת שוב, ומוסיף לומר "ואוסיף לבקר בה בעתיד"), ונשאר חבר בבית הנבחרים.
- ועדת הכנסת דנה השבוע בקידום תיקון לחוק יסוד הכנסת, שימנע בחירת מועמדי מפלגות שביקרו במדינת אויב. לפני שמטפלים בזה, צריך לדעתי לטפל בהכנסתו לכלא של פושע המזלזל בחוקי המדינה.
- חבר כנסת אחר, טלב א-סנע, אמר על תיקון החוק כי הוא "גרוע מחוקי נירנברג".
חוקי נירנברג, כידוע, קבעו מי הוא יהודי, וחסכו ממנו את הזכויות להיות אזרח, להצביע, לכהן במשרות ציבוריות ולהיות זכאי להגנה משפטית.
דבריו של ח"כ א-סנע מקוממים ופוגעניים כלפי כל ניצולי השואה וניספי השואה. א-סנע סבור שחבירה למדינה עוינת, סכנה לבטחון המדינה, וסכנה לגילוים בטחוניים רגישים להם חשוף חבר כנסת הם לא בחזקת ניסיון לשמור על המדינה, אלא בחזקת גזענות ופשע שסולל את הדרך לרצח עם.
אחת הזכויות היסודיות ביותר של אדם היא לנוע להיכן שירצה. הזכות הזו נלקחת ממנו על ידי המדינה (באמצעות מאסר) כאשר הוא נחשד בכוונה לרצח. חוק איסור הנסיעה למדינה עוינת, אותו הפר ח"כ טיבי, הוא בדיוק כזה, מאותן הסיבות שמניתי כרגע. הערבים (ובינהם חברי הכנסת הערבים) יודעים להציף היטב את השואה בכל פעם שנעשה להם עוול, ואיש אינו מטיף להם דבר על הכיעור בדבריהם, על חוסר ההתחשבות, ולפעמים, כמו הפעם, על הטיפשות בדבריהם שחסרה כל קשר למקרים לטובתם הם מוזכרים.
ולפעמים הערבים המוסלמים יודעים בדיוק את ההקשר הנכון להזכיר את השואה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה