האקונומיסט נגד אקזיטים ישראלים

1. האקונומיסט פרסם היום (ו') ניתוח על מדינת ישראל, ובעיקרה מפעל ההיי-טק, לכבוד חגיגות ה-60'. על פי גלובס, האקונומיסט טוען כך:
   

   "אקונומיסט" מציין כי תעשיית ההיי-טק הישראלית אכן מצטיינת בהקמת סטארט-אפים מוצלחים, אולם מתקשה מאוד בליוויים עד למעמד של חברות ענק. לכן, רוב הסטארט-אפים הישראלים נמכרים בשלבים מוקדמים יחסית - ומשקיעים זרים נהנים מפירותיהם.

2. השורות הללו, שהן חלק מהתחלואות בישראל שמתיחס אליהן הניתוח*, מובילות אותי להבנה שמבנין האקונומיסט בבריטניה, לא מכירים את ישראל בכלל.
3. הסטארט-אפים בישראל לא נפתחים על מנת להפוך למיקרוסופט ואינטל הבאים. לסטארט-אפ ישראלי (רובו ככולו) שם לעצמו מטרה אחת לנגד עיניו: תביאו לי ת'כסף. חלקם מצליחים יותר, חלקם מצליחים פחות, וחלקם לא.
   התרבות ה'חאפרית' הישראלית, תרבות ה"יאללה" ו"יהיה בסדר", לא נעצרת רק בנהגי המוניות כפי שהציגו זאת אגד בזמנו. התרבות הזו מוטמעת בכל ישראלי, בין צבר ובין עולה חדש. כולם מצליחים לקלוט את הויברציות הלאומיות: צריך להנחית מכה ניצחת, ולברוח עם השלל. אורך החיים של סטארט-אפ לא אמור להיות גבוה משנים בודדות. צריך להקים חברה, לפתח את המוצר לרמה סבירה שנוכל להראות אותו לאמריקאים, ואז למכור. החברה לא חייבת לשרוד את המכירה, אבל לפעמים אגב, גם זה קורה.
   חלק מהסטארט-אפים הישראלים לא מחזיקים אפילו במודל עסקי ברור. הגשמת המטרה הסופית, לעשות אקזיט יפה עם כמה מיליונים, זה החלום הישראלי. מעטות החברות שרוצות להיות מטריקס ואמדוקס הבאות.
   
4. מה שהאקונומיסט לוקח כדבר שלילי, נתפש אצל הישראלים כדבר הכי נכון וטוב שיכול לקרות.

* מלבד זאת, אין לי טענות לאקונומיסט. באמת החינוך הוא המצוקה הגדולה ביותר במדינה הזו.